ads1

יום שישי, 27 ביולי 2012

למה אנחנו כל כך כבולים למה שאנחנו רגילים אליו ולא מנסים שינוי?

יום יום אני נוכח כאן מחדש,עד כמה קשה לעקור אנשים מההרגלים הקבועים שלהם ולגרום להם לנסות דבר מה חדש שטרם נתוודעו אליו ושאולי עשוי לשנות בצורה כלשהי את סדר היום הקבוע והנוח שלהם.
אותו הדבר הוא בחוסר יכולתנו לקבל את השונה,ובעיקר את השונה מאיתנו,מתפיסתנו,ומהשקפת העולם אותה גיבשנו עוד בילדותנו.
עד כמה קשה לנו לנהל שיחה עם מישהו,אפילו חבר קרוב,ופשוט להקשיב לו,ולא לחשוב מיד,איך זה אצלנו,ומיד להתפרץ לתוך דבריו,על מנת להשמיע את הדברים החשובים שלנו.
כמה קשה לנו להיות צנועים ולוותר על האגו שלנו,להיות ידידותיים  לזולת,לחייך,להגיד שלום ותודה,רוב הזמן אני רואה אנשים כעוסים,נכון,החיים כאן לא פשוטים,הם תלאי מתחים וחרדות,שגם אם הם אינם חלק מיומנו אנו,אז הם מציפים אותנו דרך אמצעי התקשורת ומה שקורה בסביבתנו הלא רחוקה,שהריי העולם,כיום ,הוא כפר גלובלי קטן,ומה שקורה בקצה אחד של הכדור מיד מייצר תגובת שרשרת במקום אחר.
אבל בואו,כל אחד בתחום הצר שלו,נהיה יותר טובים,יותר צנועים,יותר ישרים והגונים,וביחד נהפוך את החיים של כולנו לטובים הרבה יותר,בואו ניקח על עצמנו סיכונים,לא נלך כל הזמן בתלם,בואו נרצה לשנות,לעשות דברים טוב יותר,נצא מהאדישות ומהשגרה שלנו,בואו נתרום מזמננו לטובת אוכלוסיות חלשות,בואו נרגיש את מלוא עוצמתנו כבני אדם שונים ומגוונים ולא ככאלה שהולכים בתלם,ורק בתלם,בואו נייצרות קו חריש משלנו,ובסוף ימנו נדע כי השארנו איזה שהוא חותם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה